מה הקשר בין:
עופרי שלי,
פרקטים,
וסבתא מספר 3????

אנסה לעשות את זה קצר וברור.

שמח להציג לכם
פרויקט נוסף שהגיע לסיומו.

בדרך כלל אני לא חושף את הדיירים עצמם,
הפעם זה פשוט מתבקש
(וכמובן שקיבלתי אישור).

את איריס פגשתי לפני ארבע שנים,
כשהגעתי להתארח בקבוצת נטוורקינג
שבה היא חברה.

היא הציגה את עצמה כמשווקת פרקטים, טפטים ווילונות,
והזמינה אותי לפגישה בחנות.

קבענו.
הגעתי.

מתוך נימוס היא שאלה עליי קצת…
סיפרתי שאני בזוגיות,
ללא ילדים.

"פונדקאות… זה סיפור ארוך. ואין לי כסף."

בלי למצמץ היא התקשרה לחבר שלה,
שבדיוק התחיל הליך פונדקאות בארה״ב.

נפגשתי איתו.
נחשפתי לסוכנות שלנו.
והתחלנו במסע לעופריקי 🤍

בינתיים, התחלתי להזמין מאיריס ויניב
פרקטים, טפטים ווילונות לפרויקטים שלי.

היא חלמה לשפץ.
וחלמה.
וחלמה.

עופריקי נולדה.
הודענו לשתי הסבתות:
סבתא דבורה,
סבתא מירה —
וכמובן,
סבתא איריס.

חזרנו לארץ,
ופרקטים בפרויקטים?
רק מאיריס.

והיא הפכה לסבתא המיוחדת שלנו —
קונה מתנות,
מפנקת,
דואגת לשלומנו ולשלום עופרי.

יום אחד,
שיחה מאיריס ויניב:
"תגיע. מתחילים לשפץ."

נפגשנו אצלם בפינת האוכל,
והתחלנו.

שאלות.
צרכים.
מה חשוב.
מה אוהבים.

הם רצו בית של סבא וסבתא —
אבל בשיא הסטייל.

מקום חם.
אוהב.
מפנק.

ואני?
הייתי בעננים.
להגשים חלום ליקרים מכל.

יצאנו לדרך של עיצוב פנים לבית פרטי,
עם המון רגש
והמון משמעות.

ובמהלך השבוע תיחשפו לכל חלקי הבית.
ונתחיל עם החלל המרכזי — הסלון.

פתחנו ויטרינה.
ביטלנו חדר.
החלפנו תקרה.
תכננתי תאורה חדשה.

וברור־ברור שבחרתי
רצפת פרקט עשירה במיוחד.

הזמנו ריהוט בהתאמה אישית,
חיפיתי קירות בנגרות מדויקת
ובבטון חשוף,
ותכננתי ספרייה
מעלפת חושים.

כך נולד בית עם נשמה —
פרויקט של מעצב פנים שמחבר בין אנשים,
לא רק בין חומרים.

חלום, לא? 🤍

לפרויקטים נוספים בראשון לציון, בקרו גם בפנטהאוז בראשון לציון.